במשרד הכלכלה נזכרו בצורך להפחית את התלות בטורקיה - ורוצים להיעזר ברשות הפלסטינית

ממי הממשלה רוצה לקבל עזרה לנוכח חרם הסחורות הטורקי? בין היתר מהרשות הפלסטינית, אחרי ששנים על גבי שנים הממשלות בראשות נתניהו התעלמו מהרשות ואף פעלו להחלשתה מול חמאס.  

משרד הכלכלה רואה כעת ברשות הפלסטינית אמצעי להתמודד עם משבר הסחורות המתהווה, מאחר שהיצוא הטורקי ממשיך אליה כרגיל, ואפשר לבקש מסוחרים ברשות להזמין עבור ישראל את הסחורות שהיא זקוקה להן. מדובר במעין הפיכתה של הרשות ל"צד שלישי" שממנו יתאפשר להפנות את הסחורות הזולות לישראל.

צעדים נוספים שמשרד הכלכלה מציע הם איתור מקורות יבוא חלופיים תוך העדפה של מדינות יציבות ואמינות ששוכנות באגן הים התיכון ונמצאות במרחק סביר מישראל.  

ענף מוצרי הבנייה הוא הענף המרכזי שעלול להיפגע מהחרם הטורקי. ב־2023 כלל יבוא הסחורות מטורקיה הסתכם בכ־5.2 מיליארד דולר, מהם כ־2.8 מיליארד דולר לענף הבנייה בלבד. לטענת משרד הכלכלה, כלל המוצרים שישראל ייבאה בשנים האחרונות מטורקיה לענף הבנייה אינם ייחודיים לתעשייה הטורקית, הם זמינים ליבואנים ישראליים בשוק החופשי וחלק ניכר מהם זמין לייצור ולרכש גם בשוק המקומי.

בישראל נשר היא יצרנית המלט היחידה, וקיימות עוד יצרניות בודדות בתחום הפלדה והברזל שמייצרות רק כ־40% מצורכי המשק המקומי. ספק אם לחברות אלה יש תמריץ להרחיב כעת את יכולות הייצור שלהן, בלי הבטחה מהמדינה כי בתום המלחמה לא יוחזר היבוא מטורקיה.  

לפי רשימת מקורות היבוא החלופיים של חומרי גלם לענף הבנייה ולתעשייה שגיבש משרד הכלכלה עולה כי חלופות למוצרי שיש ואבן שיובאו עד כה מטורקיה ניתן למצוא באיטליה, מצרים, סין, עומאן וירדן. בנוגע למלט, שבעשור האחרון הגיע ברובו מטורקיה, משרד הכלכלה מציע את ירדן, מצרים ויוון כמקורות יבוא חלופיים. באשר ליבוא של מוצרי פלדה וברזל, המדינות שבכוחן להוות חלופה לטורקיה הן ירדן, איחוד האמירויות, איטליה, יוון ורוסיה – שנמצאת במלחמה ממושכת עם אוקראינה וחשופה לסנקציות מצד המערב. מקורות יבוא חלופיים למוצרי נחושת הם איחוד האמירויות, ספרד ווייטנאם.

אלא שהנהירה של היבואנים למשק הטורקי היא תוצאה של מחירי בסיס שהם נמוכים בהרבה משאר החלופות המוצעות. ופרט למחירים הנמוכים, גם הקרבה הגיאוגרפית של טורקיה לישראל הוסיפה לאטרקטיביות היבוא ממנה. משך ההפלגה למשל של אונייה עם סחורות מווייטנאם לישראל הוא כמה שבועות, ואם היא נאלצת לעקוף את כל יבשת אפריקה כדי להגיע לנמלים במזרח התיכון בשל הניסיונות לשבש את הסחר עם ישראל מצד המורדים החות'ים בתימן, המסע שלה מתארך ומתייקר עוד יותר.

גם יבוא באמצעות סוחר ברשות הפלסטינית או במדינה אחרת שיזמין וירכוש את הסחורה הטורקית ולאחר מכן ימכור אותה ליבואן ישראלי – כרוך בתוספת דמי תיווך של 3%-2%. במשרד הכלכלה מאמינים כי הנושא התמחור פתיר, והמגזר העסקי יגיע להבנות עם סוחרים בעולם.  

החרם הטורקי בא אחרי עשור של מדיניות ישראלית להסרת מכסי מגן על מוצרים מיובאים, לעתים על חשבון הייצור התעשייתי והחקלאי המקומיים, וחרף אזהרות נשנות מצד תעשיינים על כך שטורקיה היא משענת קנה רצוץ.

במשרדי הממשלה לא ראו את המשבר מול טורקיה כבעל פוטנציאל הסלמה חריג לעומת משברים שהיו איתה בעבר בסבבי קרבות בעזה, וההחלטה הטורקית על הפסקת הסחר עם ישראל התקבלה במשרדי הכלכלה והחוץ בתדהמה מוחלטת. כעת משרד הכלכלה מנסה להעביר לשוק מסרים שמפחיתים מעוצמת המשבר, וטוען כי הוא שם את מבטחו במגזר העסקי שידע להתגבר על קשיים אלה בזכות "כלי סיוע, הכוונה ופעילות ממשלתית" שעדיין לא הונחו על השולחן וממילא יעילותם לא ברורה.

באשר למכוניות שמיוצרות בידי יצרניות רכב בינלאומיות בטורקיה וממנה מיובאות לישראל, בכירי משרד הכלכלה אמרו בכנס שנערך ביום חמישי במכון היצוא כי הם מקיימים שיח עם היצרניות כדי לאפשר את יבואן דרך מדינות אחרות.

אלא שהמסרים של משרד הכלכלה לא יכולים לנחם את הציבור בישראל שממשיך להיאנק תחת יוקר המחיה, וכבר בימים הקרובים ייאלץ לשלם יותר בשל החרם הטורקי. יבואנים רבים לא חיכו למשרדי הממשלה כדי למצוא לעצמם מקורות יבוא חלופיים והקדימו לעשות זאת הרבה לפני שמשרד המסחר הטורקי פרסם לפני כחודש רשימת 54 קטגוריות של סחורות שיצואן לישראל יוגבל.

סימנט של מספנות ישראל, שהיא חלוצת יבוא המלט מטורקיה, הודיעה עוד לפני הגבלות הסחר מצד ארדואן כי את עיקר המלט שלה היא כבר מייבאת מיוון, וחברות אחרות בענף החלו לייבא גם ממצרים.

בעוד באוקטובר האחרון מחיר ממוצע של טונה מלט מיובא בישראל עמד על כ־400 שקל, בימים האחרונים הודיעה אחת היבואנית, אקמה טריידינג, כי תחל לייבא מלט מספרד ומחיר טונה מלט, כולל אספקה עד ללקוח, יעמוד על כ־750 שקל.

בשבועיים האחרונים עוד ועוד חברות במשק, רובן בתחום מוצרי הבנייה, הודיעו ללקוחותיהן על העלאת מחירים בשל התייקרות חומרי הגלם בשל החרם הטורקי, ועליית מחירי שינוע הסחורות. קבוצת רב־בריח, שחלק ניכר ממוצריה פונית לשוק מוצריה הבנייה ייקרה את כל מוצריה בשיעור של עד 8%.

גם טמבור הודיעה ללקוחותיה כי לקראת סוף החודש תייקר את לוחות הגבס שלה ב־9%; חברת אשטרום תעשיות מקבוצת אשטרום, שעוסקת בתחום הבטון וחומרי הבנייה, הודיעה גם ללקוחותיה כי היא תעלה בקרוב מחירים "בשל הכרזת טורקיה על חרם יצוא מוצרים לענף הבנייה בישראל אנו פועלים להביא מוצרים ממקורות חליפיים כדי שנוכל לנסות ולייצר המשכיות עסקית".