ראול סרוגו שלח מכתב חריף לרה"מ ובו ציין כי לעסקים שפועלים בענף הבנייה יש חוב של 1.3 טריליון שקל; הגורם המרכזי לדבריו הוא היעדרות 100 אלף עובדים פלסטינים בשל המלחמה והמדינה פועלת ברשלנות ולא משלימה את החסר: "הכשלה מכוונת, ענף הבנייה במצבו הגרוע מעולם"
הקבלנים רותחים. במכתב חריף ויוצא דופן ששיגר היום ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא מזהיר מפני קריסה של ענף הבנייה והתשתיות, קריסה שתוביל להערכתו לפגיעה כואבת לא רק בענף שאותו הוא מייצג, אלא בכלכלה הישראלית.
הסיבה לכך היא הזעזוע שיחווה המשק אם תימשך הפגיעה בענף שהיווה בשנת 2022 כ-14% מהתל"ג, ולעסקים שפועלים בו חוב אשראי של כטריליון ו-300 מיליארד שקל שלווה מהבנקים, הגופים המוסדיים ושוק ההון. והגורם המרכזי למשבר הוא היעדרותם של 100 אלף עובדים פלסטינים שכניסתם לישראל נמנעת מאז מחדל שבעה באוקטובר. אלא שעל פי סרוגו במשך שבעה חודשים שחלפו מאז, הממשלה ברשלנותה לא הצליחה למצוא לכך פתרון, ובניגוד להצהרות והחלטות שהתקבלו, התווספו עד עתה למאגר העובדים רק כ-2,000 מהגרי עבודה חדשים.
הסגנון החריג של המכתב מלמד על המצוקה שבה מצויים הקבלנים. ראשית הניסוחים בו בוטים, ולא דיפלומטיים- סרוגו שובר את הכלים והכללים בכך שהוא מצביע על הממשלה כגורם למשבר. התחזית מפני קריסה נאמרת במפורש ולא במרומז כמה וכמה פעמים, והוא פונה ישירות לראש הממשלה ולשר האוצר ולא ליצחק גולדקנופף שר השיכון שאחראי על הענף. ומכאן אפשר ללמוד את מידת האמון של סרוגו בגולדקנופף.
בפתח הדברים מזהיר סרוגו מקריסה "אשר תתממש ככל וממשלת ישראל תמשיך לנהוג כפי שהיא נוהגת מול ענף הבניה והתשתיות מאז תאריך 07 באוקטובר 2023, ברשלנות, בניתוק גמור מהמציאות ובחוסר ניהול ותיאום בין משרדי הממשלה. זאת, לעיתים עד כדי הכשלה מכוונת האחד את השני" הוא כותב ומוסיף "נדמה שאיש בממשלה אינו מתרגש כלל ואינו מודע להשלכות החברתיות והכלכליות העמוקות של התרסקות זו. ענף הבנייה במצבו הגרוע ביותר מאז ומעולם. תעשיות הבניה מאבדות הכנסות בשווי של כמיליארד שקל מדי חודש.
בהמשך סרוגו מפרט את הבעיות שהענף חווה, ולהן לדבריו "אחראית הממשלה ישירות בשל רשלנותה, עד כדי חלמאות".
כאמור הבעיה המרכזית היא מחסור ב-100 אלף עובדים פלסטינים שהוביל לירידה של 40% בפעילות בענף. אלא שלמרות המצב יוצא הדופן מאז הוטל הסגר, הממשלה הצליחה מאז הוטל סגר על יהודה ושמרון להביא רק עוד 2,000 עובדים זרים. סיבת העל לכישלון בהבאת עובדים היא חוסר בניהול מרכזי, דבר שמוביל לשורה של חסמים בירוקרטים שמעכבים ואף מונעים את הגעתם של העובדים.
בהקשר הזה סרוגו שולח עקיצה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ משום שהוא הגורם בממשלה שמונע את כניסתם של הפלסטינים לאתרי הבניה. "אני מצפה ממך, אדוני שר האוצר, לפעול באותה נחישות שבה אתה פועל למניעת כניסת עובדים פלסטינים כדי להביא מיידית ובמהירות עובדים זרים".
עיכוב של חצי שנה לפחות במסירת דירות
עד עתה הקבלנים לא הביעו עמדה באשר לכניסת הפלסטינים, רק ביקשו מהממשלה מספיק עובדים, לא חשוב מהי האזרחות שלהם. ואילו כעת במכתב הם נוקטים עמדה ודורשים לאפשר לעובדים אזרחי הרשות להיכנס לישראל. משום שבקצב הנוכחי שבו עובדים זרים מגיעים לישראל יחלפו 50 חודשים עד שהמכסה עליה החליטה הממשלה תושלם. סרוגו מדגיש כי בהחלטה כזו תומכים כל גורמי הביטחון.
בנוסף, מסביר סרוגו כי מתפתח מחסור בחומרים ומוצרים לבניה כגון מלט, ברזל לבניה, פלדה, זכוכית, אלומיניום, חומרי חציבה לתעשיית הבניה, שיש גרניט, כלים סניטריים, ריצופים וחיפויים. מחסור שנובע בעיקר בגלל התלות שייצרה הממשלה בייבוא מסין וטורקיה. תלות שאת המחיר שלה אנו משלמים היום עקב איום החות'ים על אוניות והחרם שהטילו הטורקים על ייצוא לישראל.
גם ההחלטה של משרד האוצר להחריג את יזמי הנדל"ן ממתווה הפיצויים לעסקים עבור החודשים אוקטובר דצמבר 2023 מוטעית לדעתו של סרוגו משום שהפיצויים היו יכולים לשמש חבל הצלה לרבים. גם במקרה הזה הוא אינו בוחל במילים וטוען כי ההחלטה למנוע מהיזמים פיצויים נובעת "מאטימות אנשי האוצר".
כתוצאה מרשלנות הממשלה והנסיבות שתוארו כאן, להערכתו דירות יימסרו באיחור של 8-6 חודשים, עובדה שבגינה הקבלנים אמורים לשלם לדיירים פיצויים מצטברים בסך מיליארדי שקלים. על כך אומר סרוגו "לא יתכן שהנטל בגין המלחמה ורשלנות הממשלה בהבאת העובדים ייפול על כתפי הקבלנים והיזמים".
צפויים גם עיכובים בפרויקטים להקמת תשתיות ומבני ציבור. קבלני התשתית סבלו מאותם קשיים שמהם סובלים קבלני הבנייה ובנוסף ציוד מכני הנדסי שלהם גוייס למאמץ המלחמתי.
להערכת הקבלנים קצב התחלות הבנייה צונח לכ-45-50 אלף דירות בשנה לעומת 67 אלף דירות בשנת 2022. לכן הכנסות המדינה ממכירת קרקע וממיסים ירדו בעשרות מיליארדי שקלים. קיטון בהיצע הדירות, התמשכות זמן הבנייה, והתייקרות שכר העבודה וחומרי הבנייה מייצרים לחצים לעליות מחירי הדירות.
כדי לחלץ את הענף מהבור, סרוגו מציע ליישם תוך 30 יום את החלטת הממשלה על כניסת 50 אלף עובדים זרים וזאת על ידי ניהול מרוכז. במקביל נדרשת כניסה לאלתר של 40 אלף עובדים פלסטינים. בנוסף, מציע סרוגו לנקוט בצעדים לעידוד התעשייה הישראלית והפחתת הרגולציה על יבוא ממדינות שאינן עויינות.
כמו כן הוא מבקש להכניס את ענף הבנייה למתווה הפיצויים, ולקבוע בחקיקה כי איחור במסירת דירה כל עוד קיים מחסור בעובדים אינו מחייב פיצוי.
את המכתב חותם סרוגו בפסיקה הבאה: "ככל וממשלת ישראל תמשיך לגרור רגליים ולנהוג בחוסר ניהול המשבר, בהעדר מקצועיות נדרשת ובחוסר שיתוף פעולה וסינכרון בין משרדיה ומול העוסקים בענף ולא תפעל לאלתר לתיקון הבעיות שהוצגו כאן, צפויה כאמור קריסה של ענף כל כך מרכזי בכלכלה שידרדר אותה ואת החברה בישראל לתהומות שלא ידע מעולם".
