אמיר אסרף עמד בראש ועד העובדים של מפעל מלט הר-טוב, שקרס ב-2023 בגלל ייבוא מטורקיה במחירי היצף | אחרי שארדואן הודיע על עצירת הייצוא לישראל, הוא מקווה שהציבור יתעורר: "מלט זה מוצר אסטרטגי. אם אנחנו לא מסוגלים לייצר אותו, אנחנו בידיים של אחרים"
"כשאני רואה את ארדואן אומר שהוא לא ימכור מלט לישראל, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות, ואני בעיקר בעיקר רותח מכעס", אומר אמיר אסרף, מי שעמד בראש ועד העובדים של מפעל מלט הר-טוב, והוביל את המאבק נגד סגירתו. "אנחנו זעקנו שזה בדיוק מה שהולך לקרות, ואף אחד לא הקשיב לנו".
מלט הר-טוב נסגר בינואר 2023, לאחר שההנהלה התריעה לאורך שנים שטורקיה מציפה את ישראל במלט מיובא ב"מחיר היצף", כלומר במחיר הנמוך מזה בו הוא נמכר בטורקיה עצמה, וזאת במטרה להשתלט על השוק ולפרק את המתחרים, ובראשם היצרנים המקומיים.
ואכן, בעוד שבעבר ייצר המשק הישראלי כ-90% מהמלט לבניין בישראל, כיום המפעל היחיד שנותר בישראל, מפעל נשר ברמלה, מייצר כ-40% בלבד מהצריכה המקומית. היתר מיובא, ברובו מטורקיה.
"מלט זה מוצר אסטרטגי. אם אנחנו לא מסוגלים לייצר אותו – אנחנו בידיים של אחרים. של ארדואן ששונא אותנו. וזו גם הייתה תוכנית של הטורקים – להחליש את התעשייה המקומית ולתפוס אותנו בביצים, ואז הם יוכלו להעלות מחירים, להחליט כמה מלט הם שולחים לנו, אם בכלל. תמיד ראיתי בזה סוגייה ביטחונית, ופשוט לא הקשיבו לנו. רק אמרו לנו כל הזמן 'תחרות, תחרות'".
"אנחנו זעקנו, עלינו לכנסת, פנינו לשרים וכלום לא עזר. לא שמעו את העובדים הקטנים. עכשיו אני רואה שישראל כ"ץ מטיף מוסר לארדואן ואומר לו שהוא 'מקריב את האינטרסים הכלכליים של תושבי טורקיה'. אולי כדאי שכ"ץ והמפלגה שלו, שכבר 15 שנה בשלטון, יתחילו קודם כל לדאוג לאינטרסים הכלכליים שלנו, אזרחי ישראל".
הוא מזכיר, כי ביוני 2020, הטיל כץ וטו כשר אוצר על כוונתו של שר הכלכלה דאז, עמיר פרץ, להגדיל את מס ה"היטל" על ייבוא מלט מטורקיה במטרה להגן על התעשייה הישראלית. "היינו פה 70 עובדים ישירים ועוד כ-40 עובדי קבלן. למעלה ממאה משפחות, ועוד כל הספקים. כולנו בסוף הלכנו הביתה בגלל המדיניות הזו, אנשים שעבדו כאן עשרות שנים. אנשים שחלקם עכשיו גם נמצאים במילואים ושומרים על מדינת ישראל. היום איפה שהיה המפעל שבנה את ישראל עשרות שנים יש עוד קניונים".
המדיניות, לצערו, לא השתנתה מאז סגירת המפעל. "אם לא יחזקו את נשר ויגבילו את הייבוא הפרוע, בסוף גם נשר ייסגר ואז בכלל מדינת ישראל תהיה תלויה בטורקיה, ביוון ובמדינות הערביות שמסביב. כואב לי הלב על התעשייה הישראלית שלנו שמתחסלת, על החקלאות. אם נמשיך בכיוון הזה, זו הליכה לאבדון, ואני מאוד מקווה שההתנהלות של ארדואן עכשיו תשמש קריאת השכמה לציבור ולנבחריו. חייבים לשנות מדיניות".
התלות בייבוא הולך וגדל בעייתית גם בעיני דפנה קפלנסקי, מנהלת אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים: "זה צעד עוין. אנחנו תמיד האמנו שצריך להפריד בין הפוליטיקה לכלכלה וככה תמיד עשינו. לצערי בצד הטורקי עשו הפוך. מה הכוונות האמיתיות של ארדואן אני לא יודעת, אבל ברור שזה מחזק את האמירה שלנו מאז ומעולם שצריך לחזק את התעשייה הישראלית, כמה חשובה העצמאות הכלכלית של מדינת ישראל וכמה חשוב שלא נהיה תלויים בייבוא, בפרט ממדינות שאינן תמיד מדינות ידידותיות".
בהתאחדות התעשיינים עדיין בוחנים את משמעות ההודעה אל מול נתונים מדויקים, במטרה לגבש עמדה ותוכנית פעולה. "זו דוגמה נוספת עד כמה חיזוק התעשייה הישראלית הוא חשוב, בוודאי בתקופות משבר", אומרת קפלנסקי.
